שלושה דברים שכדאי לזכור כשרוצים באמת לשמוע "איך היה היום"

​

מכירים את זה שהילד חוזר הביתה מבית הספר, זורק את התיק בכניסה לבית רץ למטבח תוך שהוא שואג: אמא מה יש לאכול?!. ואת כל כך שמחה שהצלחת לחזור הביתה מוקדם בדיוק בזמן לארוחת הצהרים שלו וכבר דמינת את שיחת אמא ובן שתעשו ואיך הוא ישתף ויספר כמה נחמד היה היום בבית הספר ועם מי הוא שיחק ומה הוא הרגיש ומי אמר למי ולמה ואיך ומתי. ואז את שואלת: "רגע, איך היה היום?" והוא זורק כלאחר יד: "בסדר, אפשר לאכול את הפסטה?".

​

כן זה קורה לכולם. ילדים לא נולדו משתפים. גם אנחנו. וגם אם כן- אז לא תמיד.

אז מה אנחנו עושים לא נכון? אז כמה טיפים:

​

קודם כל מתי שואלים. הרי אם אתם הייתם חוזרים מהעבודה ולפני שהספקתם לסגור את הדלת בן הזוג היה מתנפל בשאלות: אז איך היה היום? עם מי דיברת? מה הרגשת? מה אכלת? רוב הסיכויים שהייתם מסתפקים במלמול קל של "בסדר" ותחשבו לעצמכם- רגע, תן לי להניח את התיק, להתאושש כמה דקות- ואז נדבר. אותו דבר עם הילדים- תנו להם רגע לעשות את ההפסקה הזו מהמעבר. אולי אפילו תחכו לשיחה של מה היה ואיך בשעה רגועה יותר כמו למשל ברגעי ההתכרבלות לפני השינה.

​

וכשאתם כבר מדברים איתם זכרו: הילדים שלנו לא נמצאים תחת חקירה משטרתית! אבל לפעמים זה קצת מרגיש ככה- איך היה? מי אמר? מי עשה? מה הרגשת? למה לא אמרת? למה לא עשית? כמה הוא קיבל?. אם אתם החוקרים אז אל תתפלאו שהילדים שלכם פשוט ממלאים אחרי העצה הראשונה של עורך הדין ושומרים על זכות השתיקה.

​

ודבר שלישי ואחרון: אם שואלים את הילדים כל יום בצורה משעממת "איך היה היום?" למה שלא נצפה בעצם לקבל כל יום את אותה תשובה משעממת: "היה בסדר", או את אחותה העליזה על אותה תשובה -"היה כיף". השקיעו קצת וחשבו על שאלות מפתיעות, מהממות, יוצאות מהקופסא שיעשו לילדים חשק לענות ולכם להקשיב: "כמו – אם היום שלך בבית הספר היה ענף באולמפידיה. איזה ענף ספורט הוא היה?"  או "אם היה אפשר לחזור בזמן, לאיזה רגע היית רוצה לחזור היום?".

​

רוצים לקבל רעיונות לשאלות שקצת יוצאות מהקופסא? עברו לסרטון